הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

א. יש אומרים שבזמננו שמתפללים מסידור מותר לחזן

אין צריך (שהרי אפילו מי שמדליקים עליו בביתו

יש לבדוק אם בעל הבית באמת מרשה לשתות

כיון שאתם עוד לא קבלתם שבת, יכולים אתם

בשעה 19:00 מתפללים מנחה, עם טלית ותפלין. תפלין

צורת חמה ולבנה וכוכבים אסור בין בולטות בין

אם יש סיבה הנראית לעין מדוע יש חשש

על פי ההלכה יש חיוב לזפת את הגג,

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

 כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"…

גם שם צריך טבילה והערב שמש ומה נעשה

1. אני מסכים שהמצב מאוד מביך. 2. המשוואה

לדעת מרן ביורה דעה (סימן שטו סעיף א)

בדרך כלל לוקחים מעט לזכות בני הבית לטעום

הנכון הוא כפי מה שהקב''ה רצה בבריאת העולם,

אסור לעשות שיפוץ אלא אם כן כל אדם

1. "על הכסא" רומז על משרת כהונה גדולה

כבר השבתי על זה מזמן קרוב. שאמנם היא

ידוע שהנכסים שהם הפירות שייכים לאב, וצריכה האשה

באמצע הסעודה, קם אחד מהנוכחים וביקש לשאול את הרב שאלה. כשהשתרר שקט בסלון הענק, הוא הורה באצבעו על בעל הבית, ושאל את אבי: מה דעת הרב על העובדה שבעל הבית תורם לבית כנסת הרפורמי בעיר?! כנראה שהיה איזה סכסוך בין השניים, והשואל רצה להביך אותו בפני הרב.